אם את לא פופולארית, עוד עוגיה לא תעזור.... 

מחקר חדש המתפרסם בגליון ינואר של העיתון הרפואי Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine מציג נתונים מעניינים לגבי השמנת נערות וקובע כי נערות מתבגרות אשר ממקמות את עצמן בתחתית הסולם החברתי בשל דימוי עצמי נמוך, הן בעלות סיכוי גבוה יותר להעלות במשקל במשך הזמן מאשר עמיתותיהן בעלות הדימוי החברתי המקובל והפופולארי יותר, בעיני עצמן ובעיני החברה.
בהתבסס על ממצאים אלו, תוכניות למניעת השמנה בקרב נערות מתבגרות מעבירות את הפוקוס שלהן לעזרה לשיפור הדימוי העצמי הנמוך ומנסות לסייע לנערות להרגיש טוב יותר עם עצמן, תוך כדי חינוך להרגלי תזונה. כך מסבירה עורכת המחקר עדינה.ר. למשואו.
במחקר שערכה למשואו השתתפו 4446 נערות בגילאים שבין 12 ועד 18 והן נטלו בו חלק במשך כשנתיים. כולן התבקשו על ידי החוקרים לדרג את מעמדן בסולם החברתי בסקלה שבין 1 ל 10 כאשר בתחתית הסולם ההגדרה החברתית היתה: "אנשים שאיש אינו מעוניין להסתובב או להיות בחברתם", ובראש הסולם עמדו אנשים אשר "כולם רוצים להסתובב בחברתם והם נמצאים בפסגת המעמד החברתי בבית הספר".
ממוצע הדירוג של הנערות עמד על 7.7 כאשר רק כ 4% מן הנערות דירגו את עצמן מתחת לציון 4 בסולם.
לאחר שעורכי המחקר הכניסו גם שיכלולים חברתיים שונים כגון הכנסת משק הבית, הערכה עצמית ונתוני מדד ההשמנה BMI בתחילת המחקר, מצאו החוקרים כי בקרב נערות אשר דירגו עצמן בתחתית הסולם החברתי נמצא כי 69% אחוז מהן העלו במשקלן במהלך המעקב של שנתיים שתי נקודות במדד ההשמנה, ה: BMI.
ובמילים אחרות, הנערות הללו העלו בין חמישה לשישה קילו ממשקלן מעבר לצפוי והדרוש להתפתחותן הנורמאלית במהלך תקופת הגיל הנבחנת, כך אומרת ד"ר למשואו.
"עבור נערות, יכולה להיות השפעה מועילה לתוכניות הרזיה אשר תתמקדנה בהגברת ובמיקוד הכישורים החברתיים ובפיתרון בעיות חברתיות". התמקדות שכזו יכולה למנוע מנערות אלו להשמין, טוענת למשואו עורכת המחקר.
מסקנות המחקר תומכות בממצאים קיימים בנושא השמנת יתר קיצונית בקרב נערות בגיל ההתבגרות, המראים את הקשר בין מעמד חברתי סוציואקונמי נמוך של נערות לבין השמנת יתר קיצונית.
המחקר הנוכחי רק מחזק את ההקשרים הללו בין השמנת יתר קיצונית לבין דימוי חברתי נמוך, אבל המסקנה המעניינת ביותר שלו נוגעת לעובדה כי התערבות לירידה במשקל המכוונת אל הגורמים הפסיכולוגים של התופעה וממזערת את השפעת חוסר המקובלות יכולה בעצם להביא לתוצאות ולמניעת השמנת היתר.
ד"ר אסנת רזיאל מציינת כי "הטיפול בהשמנה ומניעתה חייב להתחשב גם בגורמים פסיכולוגיים. בשנים האחרונות אנו למדים כי יש לכוון את אוכלוסית השמנים וללמדם כיצד להתמודד עם לחצים ועומסים רגשיים בצורות מועילות ובריאות. נמצא כי אנשים שמנים מוצאים לעיתים קרובות נחמה באוכל ואכילת יתר מהוה עבורם פתרון מיידי לכעסים ומתחים. הבאת הנושא למודעות המטופל וכיוונו לאפיקים אחרים כמו פעילות גופנית, עשויים להביא הן לירידה במשקל והן לשיפור הדימוי העצמי וההרגשה."
" במיוחד חשוב לדאוג להעצמתן של נערות מתבגרות, מציינת ד"ר רזיאל, חשוב להקנות להן כלים להתמודדות עם משימות ואתגרים, לבנות את הביטחון העצמי שלהן ולחנכן לעצמאות וללקיחת אחריות. כמו כן רצוי ללמדן טכניקות להרגעת מתחים ולתת בידיהן כלים להתמודדות עם מתחים."
השמנת יתר קיצונית בקרב בני הנוער היא בעיה גוברת והולכת. כמו כן הנוער של היום עסוק בצורה אובססיבית מדי בבעיות של דימוי חברתי. על ידי תמיכה, שיפור הבטחון והדימוי העצמי ובנוסף חינוך ושימת דגש על הרגלי חיים בריאים, תזונה מאוזנת ועיסוק יומיומי בספורט אנחנו יכולים להרוויח בני נוער רזים יותר ומחושלים יותר מבחינה מנטלית.